“אהבה”, כך הוא אמר, “זה להזדהות” כשאתה משקף את רגשות הנפש שמולך, כשאתה מכיל אותה, כשאתה מרגיש ממש את מה שהיא מרגישה, “זו אהבה”.
(הרב יהושע צוקרמן)
בהשתקפות, לרגע, נראה חיבור. חיבור של חלקים מקבילים, יקומים מקבילים שלעולם לא נפגשים. לרגע, מכילים המים את סערת נפש השמיים.
והרוחות השחורות נשבו במטעים היבשים.
החורף רבץ כבד.
האדמה ספגה את אודם הרימונים שהתפקעו ונזנחו לריקבון איטי ומלא חן.
קיכלי אחד, שתקן ומרוחק, ידע שהוא בר-מזל. העלים היבשים הסתירו חרקים גרומים.
לעיתים, אחד מהם מתגלה לעיניו השחורות העמוקות והשתקן מלקט בחטף את החרק ומעט עסיס החלבונים נספג בגופו.
בר-מזל שבאומץ נדד מרחק אין-סוף, מהשלג האכזר לעבר חורף מנחם. חורף עם ריח רקבון של רימונים מתוקים, ריח אדמה סמיך וניחוח שלכת ספוגת גשם, מתפרקת ודועכת, מזינה את דור השורשים של האביב המתעבר באדמת ארץ-ישראל.
בר-מזל שבחורף הקר, מרופד צבעי שלכת חמים, גופו הכתום הבוער גונן עליו במטעים הנושרים.
בר-מזל בחורף הישראלי