והרוחות השחורות נשבו במטעים היבשים.
החורף רבץ כבד.
האדמה ספגה את אודם הרימונים שהתפקעו ונזנחו לריקבון איטי ומלא חן.
קיכלי אחד, שתקן ומרוחק, ידע שהוא בר-מזל. העלים היבשים הסתירו חרקים גרומים.
לעיתים, אחד מהם מתגלה לעיניו השחורות העמוקות והשתקן מלקט בחטף את החרק ומעט עסיס החלבונים נספג בגופו.
בר-מזל שבאומץ נדד מרחק אין-סוף, מהשלג האכזר לעבר חורף מנחם. חורף עם ריח רקבון של רימונים מתוקים, ריח אדמה סמיך וניחוח שלכת ספוגת גשם, מתפרקת ודועכת, מזינה את דור השורשים של האביב המתעבר באדמת ארץ-ישראל.
בר-מזל שבחורף הקר, המרופד בצבעי שלכת חמים, גופו הכתום הבוער, גונן עליו במטעים הנושרים.
בר-מזל בחורף הישראלי