מושית (לשעבר הפרה של משה)

אני אוהב את הבקרים האלו, זה מתחיל בנסיעה שלווה בכבישים ריקים. אח”כ בדרכי עפר שוממות. אני מדומם מנוע והשקט ממלא את החושך.

אני מבחין בעקבות חזיר נכנסות לשדה דגנים והסקרנות מושכת אותי לצעוד בשדה הרטוב. טיפות הטל נספגות בבד מכנסי (פתאום אני שמח שעשקו אותי בקניית נעלי ה’גורטקס’). אט אט מתגלה השמש באופק. רבבות החרקים, החבויים בשדה סופגים בהנאה את קרני השמש ומפשירים מכפור הלילה…

כתיבת תגובה